ספרו של אפרים סידון, “אוזו ומוזו מכפר קקרוזו”, מתאר את קורות חייהם של שני אחים אוזו ומוזו שהיו קרובים מאוד זה לזה עד שפרץ ביניהם ריב שהוביל ל-“ברוגז לעולמי עולמים” ונתק שנמשך דורות, עד שצאצאיהם נפגשו והתאהבו……..

.

אוזו ומוזו

דנאמיקה של קונפחיקט – פעילות בנושא שלבי העימות:

הדגימו לילדים, דרך הספר, את שלבי העימות ודונו אתם על הגלגול של הויכוח הטיפשי והפיכתו לאיבה בת דורות.. הביאו דוגמאות מחיי היום-יום

השלב הראשון: חילוקי דעות:

ויכוח קשה, רציני מתלהב-
איך רגלים ראוי וצריך לשלב—
איזו רגל מתחת
ואיזו מעל?

השלב השני: מחילוקי דעות לאלימות מילולית:
“ואתה” ענה מוזו,
“אידיוט כמו בלטה…..
“אתה מטומטם”
“ואתה סתם עיקש.”
“אתה לא חכם.”
ואתה כן טיפש

השלב השלישי: מאלימות מילולית לאיומים:
“תסתום את הפה, אחרת תחטוף.”
“אל תאיים גם לי יש אגרוף”…

השלב הרביעי: מאיומים לאלימות פיסית:
….מוזו היה הראשון
שהרים מעדר.
ואוזו קלשון

השלב החמישי : איבה ויריבות:
כל אחד נסגר בחומה מסביב,
מעתה לא יראו הם גם איש את אחיו.

פעילות בנושא סטריוטיפים:

באמת מעניין
איך נראית המפלצת בצד השכן…
איך הייתי רוצה להביט במפלצת!
אילי רק אציץ בה מעל החומה?”

  1.  ערכו סיעור מוחות מהיר ביחד עם הקבוצה בעניין התוויות המשמשות לזיהוי ילדים. הציעו סוגים שונים של סטריאוטיפים וקבוצות, כגון חנונים, סנובים, צפונים, מקובלים, פריקים וכולי…
  2. הדביקו תוויות הנושאות את שמות הקבוצות לעיל על גבי מצחי הילדים. אסור שהם יראו את מה שכתוב על גבי התווית שלהם.
  3. הקציבו לילדים 5 דקות להסתובב. כאשר הם פוגשים מישהו חדש, עליהם להתייחס אליו בהתאם לכתוב על גבי המצח שלהם.
  4. חזרו למעגל. אם טרם הסירו את התווית שלהם, הם רשאים לעשות זאת כעת. שאלו את הילדים:
  • הצביעו אם ניחשתם “מה הייתם”.
  • אם הייתה לכם “תווית” טובה יותר מאשר בחיי היום יום שלכם, מה הייתה התחושה שלכם?
  • אם הייתה לכם “תווית” פחות טובה מאשר בחיי היום יום שלכם, מה הייתה התחושה שלכם?
  • כיצד הרגשתם כאשר התייחסו אליכם רק על פי מה שכתוב על גבי המצח שלכם?
  • מדוע יכולות תוויות להיות שימושיות?
  • מדוע יכולות תוויות להיות מזיקות?
  • אם יש לכם תווית “חיובית”, האם זה תמיד דבר טוב?
  • איך הייתם מרגישים אילו הייתם הילד היחיד עם התווית שלכם (כלומר, הילד שעליו עושים “חרם”)?