בשנת 2013, מוזאיקה הקימה וועדת אתיקה, שמטרותיה שינוי והטמעה של החשיבה האתית בתחום הגישור והבנת חשיבותה; גיבוש נייר עמדה בנושא אתיקה; והפעלה של וועדת אתיקה במוזאיקה אשר תיתן מענה שוטף לכל סוגיה ודילמה אתית שתעלה במהלך פעילות המרכז. הוועדה נפגשת באופן שוטף אחת לרבעון. וועדה זו פועלת בנוסף, ובמקביל, ליוזמה ברוכה וחשובה בתחום האתי שמוביל המרכז ליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו, שאף כתב טיוטא לקוד איתי למגשר בקהילה – כחלק מהמחויבות של מרכזי הגישור והדיאלוג בקהילה בישראל לתהליכי גישור מקצועיים.

דרך פעולת וועדת הביקורת:הוועדה מתייחסת לדילמות אתיות שעולות במסגרת הליכי הגישור, כאשר נבחן בכל מקרה אם קיים דילמה – קרי התנגשות בין ערכים. במידה וקיימת דילמה, הדיון בערכים יהיה לאור היבטים אתיים של הגישור באופן כללי, עם דגש על היבטים שרלבנטיים לקהילה ולערכים של מוזאיקה.עבור כל אחד מהמקרים לניתוח יבחנו הפרמטרים הבאים: (1) הגדרת הדילמה, הבחנה מהם הערכים המתנגשים והגדרת השאלות האתיות; (2) דיון; (3) המלצות לפעולה.

תיאור המקרה:

גישור בין דיירת בדיור מוגן לבין המטפל שלה. הדיירת בשנות ה – 75 של חייה, בכיסא גלגלים וזקוקה לטיפול בכל פעולות היום יום. היא אלמנה, אם לארבעה ילדים. המטפל פיליפיני, נשוי ואב לשני ילדים. המטפל עובד אצל הדיירת כ-8 שנים. המקרה הופנה לגישור בשל קושי ומתחים ביחסים ביניהם. התקיימו פגישה נפרדת עם כל אחד מהצדדים, ובהמשך פגישה משותפת. בפגישות ניכר היה התלות ההדדית של כל אחד בשני. הדיירת סומכת על המטפל שמכיר אותה ויודע כיצד לטפל, והיא מרגישה תלויה בו. העובד תלוי בדיירת לפרנסתו ולפרנסת משפחתו. יחד עם התלות היה הרבה תסכול, כעס וחוסר אמון ביניהם. שניהם גרים יחד 24 שעות בתוך מרחב קטן וצפוף. היו ביניהם אי הבנות ותקשורת לא מכבדת, בנוסף לפער תרבותי. ניתן היה לראות כצורך של שניהם יחס הדדי טוב יותר, כבוד אחד לשני ואוירה טובה ונעימה יותר ביניהם. הדיירת הייתה זקוקה לטיפול טוב שיסייע לה וייתן לה ביטחון. צרכי העובד היו המשך עבודה עם הדיירת, שעות מנוחה הולמות, תשלום הוגן כאשר הוא נשאר ביום החופשי, פחות אחריות במציאת מחליף ליום החופשי. במהלך הפגישה המשותפת המגשרים גם עבדו עם הצדדים על נושא התקשורת, אי הבנות שנוצרו ועל אפשרות של דרך תקשורת אחרת.

הצורך בתומך:

על פי התרשמות המגשרים בשל מצבה הקוגניטיבי הדיירת היתה זקוקה לתומך. בתחילת המפגש המשותף העובדת הסוציאלית של הדיור המוגן שהתה בחדר כדי לתמוך בדיירת. לא ברור עד כמה תמכה בדיירת ועד כמה ייצגה את הצרכים של הדיור מוגן. נוסף על כך, היא יצאה מהמפגש באמצע. ייתכן שהשתתפות פעילה של העו”ס כתומכת בדיירת לאורך כל המפגש היתה מאפשרת לצדדים להגיע להסכמות ענייניות יותר והיה נותן מענה כוללת לצדדים, מעבר לנושא היחסים.

  • הודגש הצורך בתומך עבור צד שאינו מסוגל להשתתף באופן מלא בגישור. כאשר חסר תפקיד זו המגשרים עלולים למלא את החלל, מצב הפוגע בניטרליות שלהם.
  • חשוב שהמגשרים יכינו את התומך לקראת מפגש הגישור כדי שיהיה מודע למשמעות התמיכה ולתפקיד שעליו למלא בגישור. ללא השתתפת מלאה של התומך לאורך כל המפגש לא ניתן לנהל הליך גישור.

הגדרת סוג ההליך שמתנהל:

בפועל התנהל הליך של הידברות, הצדדים דיברו על הקשיים ביחסים ביניהם ויחד עם המגשרים דנו באפשרות של תקשורת מטיבה. ההסכמות אליהם הגיעו בהסכם הגישור התייחסו לרובד של היחסים, כך שלא היה בכך בעיה אתית. לא ניתן היה להגיע להסכמות מעבר לכך בשל מצבה של הדיירת והיעדר תומך. עלתה השאלה האם ראוי שהמגשרים של מוזאיקה יקיימו הליך ש”קרוב” לגישור אך נותן מענה מסויים לצדדים, כפי שהיה כאן, שאולי קרוב יותר להידברות או סיוע בדיאלוג מאשר גישור. כמוכן, האם יש צורך להגדיר בפני הצדדים את התהליך כתהליך שאינו “גישור”, גם במקרה בו הצדדים פחות מכירים או מבינים את האבחנות שבין ההליכים שונים.

  • ראוי שתהיה הגדרה ברורה לכל הליך שיתקיים. הגדרה ברורה חשובה כדי להדריך את המגשרים באופן שבו הם ינהלו את ההליך. על המגשרים להבהיר לצדדים את סוג ההליך שהם מציעים לקיים ולקבל את הסכמתם לכך.

ברוח דברים אלה ראו להלן סעיפים שקרובים לנושא זה מתוך ה Model Standards of Conduct for Mediators (2005) סעיף 4 (8) :

Section 4 (8). A mediator shall not undertake an additional dispute resolution role in the same matter without the consent of the parties. Before providing such service, a mediator shall inform the parties of the implications of the change in process and obtain their consent to the change. A mediator who undertakes such role assumes different duties and responsibilities that may be governed by other standards.

Section 6. “A mediator shall not conduct a dispute resolution other than mediation but label it mediation in an effort to gain the protection of rules, statute, or other governing authorities pertaining to mediation.”

גישור בנושא שעלול להיות מנוגד לחוק:

  • עלו בגישור נושאים הקשורים לזכויות העובד, שעות מנוחה ומציאת מחליף ביום החופשי. חשוב שהמגשרים יוודעו עם הצד שהוא מודע לזכויותיו ובמידת הצורך יפנו אותו לקבלת ייעוץ בעניין. כמוכן, חשוב שהמגשרים עצמם יהיו מודעים למצב המשפטי (חשיבות להכשרת המגשרים בתחומים הרלבנטיים)
  • כיצד לפעול אם עובד מודע לזכויות שלו אך בוחר לוותר עליהם? מה קורה אם זכויות אלה הם זכויות קוגנטיות הקבועות בחוק, כגון שעות מנוחה? מקרה מקביל, האם ניתן להגיע להסכם גישור בעניין מגורים במחסן בבית משותף, מצב בלתי חוקי? קיימים שיקולים מנוגדים של האוטונומיה של הצד בגישור מול הסדר שבניגוד לחוק.      על פי תקנות בתי המשפט (גישור), התשמ”ד – 1984, סעיף 8, המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו בלתי חוקי. (רשאי ולא חייב). כמוכן, הסכם גישור הוא חוזה לכל דבר וחל עליו חוק החוזים (חלק כללי) התשל”ג – 1973 סעיף 30 לחוק קובע שחוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל.

להשוואה, ראו סעיף 4(9) ל Model Standards 2005 :

“if a mediation is being used to further criminal conduct… mediator should terminate or withdraw”

יצוין שסעיף זה מהווה שינוי מהסעיף המקביל בנוסח משנת 1994 בוהנוסח היה “illegal conduct”

הנושא של גישור העוסק בנושא שבניגוד לחוק נדון בהרחבה בספרה של Ellen Waldman, Mediation Ethics (Jossey-Bass, San Francisco 2011), Chapter 7, “Mediating on the Wrong side of the Law”.

 חשוב שהסכמים מורכבים מבחינה משפטית יועברו לבדיקה משפטית לפני חתימת הצדדים. ההסכם ייבדק על ידי עורך דין המקובל על שני הצדדים או יועבר למוזאיקה לבדיקה משפטית.

  • האם ניתן להבחין בין גישור סביב מעשה חוקי שהיה בעבר (למשל סכסוך סביב חוב שנוצר בעקבות עסקה בלתי חוקית) לבין גישור בנושא בלתי חוקי עם הסתכלות קדימה (למשל גישור בעניין עסקה עתידית בלתי חוקית, או למשל בנושא העסקת עובד זר באופן הפוגע בזכויותיו הקוגנטיות)?
  •  האם ניתן להבחין בין סוג העבירה – אם מדובר בעבירה חמורה או קלה?
  • האם באחריותו של המגשר להיות ערני לכך שהסכם הגישור עשוי להיות בנושא בלתי חוקי? אם כך, מה עליו לעשות? האם להפסיק את הגישור? להעלות את החשש שלו? לנסות להמשיך את הגישור במטרה להשפיע על הצדדים להגיע להסכם חוקי?
  • האם ניתן להבחין בין גישור שבנושא בלתי חוקי , למשל העסקת עובד מעבר לשעות עבודה חוקיות, לבין גישור שבו דרך אגב עולה שהצדדים פועלים באופן בלתי חוקי (למשל גישור סביב נושא אחר כאשר עולה דרך אגב שהעובד עובד מעבר לשעות המותרות)? למשל, בגישור גירושין בעניין מזונות – הכנסת הבעל משיעורים פרטיים כאשר ידוע שהוא לא מדווח על שיעורים אלה למס הכנסה. או סכסוך שכנים בו ברור כי יש עבירות בתחום התכנון ובניה של כל הדיירים (פרגולה/הוצאת צינור וכו’), ואין לכל הצדדים המעורבים רצון שהרשויות יבדקו את הבניין שכן לכולם יש מה להפסיד? גישור בין וועד בית לדייר סביב שימוש במחסן, שמשמש לצורך מגורים בעוד הדבר אינו חוקי?
  • מה האחריות האתית של המגשר במקרה בו עובד מודע לזכויות שלו אך בוחר לוותר עליהם? מה קורה אם זכויות אלה הם זכויות קוגנטיות הקבועות בחוק, כגון שעות מנוחה?
  • האם מקומו של מרכז הגישור לדווח? לאכוף את החוק?

 לעניין הפגיעה בחסר ישע:

  •  יצוין שהמחוקק רואה בחומרה רבה פגיעה בחסרי ישע ובשל כך קובע את החובה לדווחלפקיד הסעד או למשטרה, גם במקרים של חשד להתעללות ו/או הזנחה. חובה זו מוטלת על כלל הציבור עם דגש מיוחד על אנשי המקצוע (סעיף  368 ד) (יצויין ש”מגשר” אינו מופיע ברשימת אנשי המקצוע המופיעה בסעיף(.

(א) “היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים.

המלצת הועדה:

1) אם מגשר חושש שמדובר בנושא בלתי חוקי, עליו להפסיק את הגישור ולהתייעץ עם צוות מוזאיקה.

2) על מרכז הגישור לוודא שהוא אינו מכשיר פעילות לא חוקית עתידית לשם כך יש לקיים דיון בכל מקרה. \כל אופן, מרכז הגישור מחויבת לא לתת יד לחתימה על הסכם בלתי חוקי.