תשעה באדר הוא היום בו, לפני כ-2,000 שנה, הפכה המחלוקת בין בית הלל לבין בית שמאי, מחלוקת אשר החלה כשלוה וקונסטרוקטיבית (“מחלוקת לשם שמיים”), לסכסוך אלים והרסני סביב הצבעה על 18 נושאים משפטיים. סכסוך זה הביא למותם של 3,000 תלמידים. מכון פרד”ס בחר יום זה , שחל השנה ב-9 בפברואר, ליום מחלוקת לשם שמיים, יום המוקדש ללימוד ויישום מודלים לניהול קונפליקטים באופן קונסטרוקטיבי. במסגרת יוזמה זו, יועלו לבלוג של מוזאיקה טיפים וסיפורים מעולם הגישור.

עובדת קהילתית באחת השכונות בירושלים הפנתה את טניה, המשמשת וועד הבית בבניין משותף בשכונה, אל מרכז הגישור של מוזאיקה בעניין סכסוך שכנים בבניין. מתוך שיחות בירור שערך מרכז הגישור של מוזאיקה עם כל השכנים, עלתה התמונה הבאה:

בקומת הקרקע שתי דירות מושכרות. בדירה אחת גרה שרה, גרושה עם שתי בנות מתבגרות. שרה שזקוקה לעוד שטח לתליית כביסה, מציבה בלובי הבית המשותף שתי חצובות ותולה עליהן כביסה, כולל הלבשה תחתונה שלה ושל שתי הבנות. הבנות של שרה שומרות שבת ולכן הן שמות קיסמים במפסקים של החשמל בחדר המדרגות כך שתהיה תאורה כל השבת. שרה מאוד לא מרוצה מהמנקה של הבניין ולכן לא מוכנה לשלם עבור ניקיון.

בדירה שנייה בקומת הקרקע מתגורר גידי. גרוש עם בנים בוגרים. גידי סיפח למעשה את הלובי. הוציא ספות , שולחן וכסאות. הבנים והחברים שלהם משתמשים ב”זולה” למשחקי קלפים, שתייה ועישון עד שעות הלילה המאוחרות. שכנים מדירות אחרות זרקו את הספות לזבל, אבל גידי ארגן ספות אחרות. השכנים דיווחו לרשויות וגידי נקנס, אך בשטח דבר לא השתנה. גידי מזלזל בכל השכנים, את המחסן המשותף מילא בציוד שלו, ולא איכפת לו מאף אחד. הוא טוען שכך גדל, זו התרבות של שיכונים בשכונות בירושלים ומי שלא מתאים לו מוזמן לחזור למקום ממנו הגיע.

קומה מעל גרים גנט ודמוס, זוג אתיופים עם ילדים מתבגרים. האישה דוברת עברית די טובה. בעבר היא הייתה המנקה של הבניין עד שמועד הבית אמרו לה שאין כסף לניקיון. לאחרונה הביאו מישהו חדשה לנקות, אבל היא ממש לא מנקה טוב ולכן גנט לא מוכנה לשלם לוועד על ניקיון. יש הרבה חיכוכים בלובי בין הבנים שלהם והבנים של גידי. הכי מפריע להם זה הספות בלובי. הדבר מזמין גם חתולים וגם אנשים זרים שישנים עליהן. גנט ודמוס הם אלה שהעיפו לגידי את הספות, אבל לא מספיק רחוק. הוא החזיר אותן ומאז רק הקשיח את התנהגותו.

עוד בקומה ראשונה גרה ראפא, דיירת ערביה. מאוד מפריעה לה הזולה בלובי, וגם העובדה שהאור דולק כל השבת. היא משלמת את דמי הוועד כסדרם ומאוד חורה לה שאחרים לא משלמים. היא פוחדת משרה וגידי ולא מתכוונת לדבר איתם על מה שמפריע לה.

בקומה שתיים גרה נטלי. נטלי עולה חדשה מצרפת. לנטלי מאוד מפריע נושא הזולה בלובי. המקום מלוכלך, בדלי סיגריות בכל מקום וריח של שתן חתולים. כשהיא מגיעה לבניין בשעות מאוחרות מאוד לא נעים לה לעבור בלובי כשאנשים זרים יושבים שם מעשנים ושותים. היא מרגישה מאוימת. גם מתקני הכביסה של שרה מפריעים. היא חולמת על לובי כמו בבתים בפריז. מקום שאפשר להתגאות בו כמגיעים אורחים. נטלי הייתה שמחה אם ניתן היה להכשיר בצורה אסתטית ומשותפת לכל הדיירים, אזור בלובי לאכסון אופניים. יש לה אופניים ואין לה איפה לאכסן אותם ולכן הם לא בשימוש.

קומה מעל גרה טניה. דיירת מחבר העמים המשמשת גם כוועד הבית. מאוד קשה לה לתפקד כשחלק מהדיירים לא משלמים. היא לא יודעת איך לדרוש מאלה שלא משלמים. גם לא מספיק אסרטיבית בשביל לפנות לבעלי הדירות למשל. בעבר שרה סייעה לה לגבות תשלומים ולנהל את ענייני הבית המשותף אך מהר מאוד איבדה עניין ופרשה. האווירה בבית עכורה מאוד. לכולם יש תלונות, בעיקר על מה שקורה בלובי וטניה אובדת עצות.

 

דיירי הבניין השתתפו בתהליך בניית הסכמות, בהנחיית שני מגשרים של מוזאיקה. במהלכו, הקשיבו אלו לצרכים של אלו, ומתוך הקשבה והבנה זו תכננו ביחד כיצד יראה לובי הכניסה ובאיזה שעות ישמש את דיירי הבניין. גידי וגנט נבחרו לשמש כוועד בית בנוסף לטניה, ושלושתם ממונים על גביית תשלום וועד הבית. עוד הוחלט בין הדיירים כי כמחווה של רצון טוב, שרה תתרום לכל הבניין מפסק חשמל חכם לשבת וגידי יתקין אותו. גנט נבחרה לנקות את חדר המדרגות, בתמורה להנחה בשכר הדירה.
בניית הסכמות היא מתודה להשגת מטרה משותפת בקבוצה, לביצוע תהליכי קבלת החלטות מורכבים, ולהגעה להחלטות בקונצנזוס רחב. המתודה של מוזאיקה משמשת בתהליכים כגון: קבלת החלטות, פיתוח אסטרטגיה וחזון, פתרון בעיות, שיתוף ציבור, יישוב סכסוכים רחבים וכו’. במוזאיקה פותחו מודלים ייחודים לבניית הסכמות בבתים משותפים, להקמת וועדי בתים וכן לבניית הסכמות בתהליכי התחדשות עירונית.